ניר בתי גידול של צומח ומערכות אקולוגיות ויערניות

הדינמיקה של משק המים בבית הגידול של אלון התבור על קירטון המכוסה נארי וקרקע רנדזינה חומה נדונה בהרחבה בעבודת הגמר בעיקר בהשוואה לבית הגידול היובשני של בתה ועשבוניים על אבן הגיר עם קרקע הטרה רוסה (הר, 1996)
 https://www.nirforestecosoil.com/rock-soil-oak-msc

נמצא שבית הגידול הכולל סלע וקרקע הוא המכוון את משק המים כמכלול שבו הסלע משמש כמאגר המים. נדון שם גם בית הגידול של אלון התבור בתנאים גבוליים בגבעת חציר המתבטא הן בבדיקות רטיבות הקרקע והן בעקה פיסיולוגית של האלונים הגורמת למתח מים גבוה, צמצום פעילות, צימוח מועט ושלכת מוקדמת. בעבודת הדוקטור (הר, 2008) נערכו בדיקות השוואתיות נוספות בבתי הגידול באזור https://www.nirforestecosoil.com/phd-nir-herr

בין הבדיקות שנעשו, יצרנו עקומי תאחיזה של הקרקעות והסלעים, כולל השוואה בין עקומים בעומק שכבות הסלע של קירטון הכולל אחוזי חרסית שונים המהווים רמות של מידת חוואריות הסלע (חוואר הוא סלע על בסיס קירטון המכיל חרסית בתוכו.) ואולם, באותו שלב, לא נבחן המכלול החווארי על סמך כל הממצאים. לאחרונה עלה הצורך לאפיין את משק המים בבתי גידול חוואריים בהשוואה לבתי גידול אחרים ברחבי הארץ

מוצגים: (1 ) בדיקות השוואתיות של רטיבות קרקע בבתי גידול על קירטון ואבן גיר מתצורת תמרת מתקופת האאוקן וחוואר תצורת בירה מתקופת הנאוגן, (2) עקומי תאחיזה של סלעי קירטון וקירטון חווארי מתצורת תמרת ( 3) עקומי תאחיזה של קרקעות מגבעות אלונים ורמת מנשה

נראה שלסלע החווארי יש אכן יתרון בתאחיזת מים ובתחום מים זמינים. אבל לקרקע בבית גידול זה יש נחיתות יחסית בתאחיזת המים ביחס לקרקעות הרנדזינה החומה על הקירטון האאוקני. בבדיקה בשטח של רטיבות הקרקע, הרטיבות בקרקע הרנדזינה החווארית נמוכה מזו של הרנדזינה החומה לאורך מרבית העונה ולכל היותר משתווה אליה בסוף הקיץ. זה בא לידי ביטוי בהבדלים במצב היער בין שני בתי הגידול ובכניסת היער בגבעת חציר לעקה בכל שנה. כנראה שתכונות הקרקע משפיעות יותר מאשר תכונות הסלע בהבדל בין שני בתי הגידול האלה. לקרקע הטרה רוסה יש נחיתות בעיקר בהתייבשות המדודה בשטח, בעיקר כיוון שאבן הגיר שתחתיה אינה אוגרת ואינה תורמת למשק המים. כאן תכונות הסלע הן הגורם המכריע.