ניר בתי גידול של צומח ומערכות אקולוגיות ויערניות

בעצי אקליפטוס המקור גבוהים קיים חשש של נפילת ענפים מסוכנת (בפארק הירדן אף נהרג נער מנפילת ענף). פעולה של קיטום הגזע המרכזי או ענפי שלד עיקריים (גירדום) הייתה מקובלת בחלק מהמקרים. פעולה זו מסירה את הסיכון המיידי של נפילת ענפים, אבל יוצרת בעיות בהמשך. מוצגים שני מקרים בהם היה צורך לטפל בעצים לאחר שצמחו בהם "ענפי מים" מחתך הגזע. בחלקם, נקודת החיבור של הגזעים החדשים הייתה על גבי הפצע והתפתח בהם ריקבון בנקודה זו. 
השאלות והמטרות היו: 
(1) מציאת דרך נכונה לטיפול באקליפטוס המקור תוך בניה נכונה של מבנה העץ ומניעת סיכונים 
(2) האם קיטום גזע הוא כלי לגיטימי להפחתת גובה ולבניה מחדש של העץ. מהן הבעיות שהוא יוצר.
(3) מתי הוא הזמן הנכון להמשך בניית העץ לאחר שלב של קיטום גזע
(4) בעצים עם ""ענפי מים"" שגדלו על פצע חיתוך גדול, האם הפתרון הוא כריתה, או המשך בנית עץ מבוקרת
 מסקנות המהלך: 
צימוח "ענפי מים" מנקודת החיתוך יוצר סיכון גדול אף יותר מזה שהיה לפני קיטום הגזע.
בטיפול בפס הירק שנעשה כ-21 שנים אחרי הגירדום, נראה היה שאין מנוס מכריתה של כמעט מחצית מהעצים. בשאר העצים נעשו בעיקר הסחות שהוכיחו את עצמן גם בסערות חזקות.
בפארק הירדן בסוף 2017, הוחלט על ידי אותו סוקר (בביצוע אותו גוזם) להימנע מכריתה. יתכן שפרק הזמן הקצר יחסית אחרי הגירדום איפשר זאת, וגם לימוד שנעשה עם הזמן.
רך ההקצרה של הענפים נקבע בהתאם לחומרת הפצע ולמיקום הענפים. הכוונה היא לחזור על הקצרות והסחות מדי מספר שנים