ניר בתי גידול של צומח ומערכות אקולוגיות ויערניות

כחלק מתכנון ההשקיה בעצי אלון התבור שהועתקו למדרון ביר אל מכסור-חנתון, נערכו חישובים של צריכת המים הדרושה להם בשנה הראשונה ובשנה השניה. החישובים התבססו על צריכת מים שנמדדה בעצים שהועתקו למיכלים (כמדידה של כמויות השקייה עד נגירת מי נקז) ובעזרת מודל (על בסיס מדידות) של צריכת מים באלון התבור בוגרים (עפ"י הר, 2008). מסקנות, הערכות והנחיות: (א) השורשים הפעילים נמצאים בעומק של כ- 70-90 ס"מ. ההשקיה בטפטוף מגיעה באופן מלא בקירוב אל כל השורשים הפעילים בתוך יום מתחילת ההשקיה. היא כמעט ואינה מרטיבה את צוואר השורש. (ב) צריכת המים של העץ בכל התקופה שיקבל השקיה, הינה נמוכה בתחילת האביב, מתגברת בקיץ, ומגיעה לשיא באוגוסט-ספטמבר. מהשנה השנייה, לאחר ההתבססות הראשונית אפשר להקטין את ההשקיות באביב ובתחילת הקיץ ולהגדילן בהדרגה במהלך הקיץ.
ג. כמויות השקיה שניתנו בשנה הראשונה בחלקת ביר אל מכסור-חנתון, של 150 ליטר לעץ אחת לשבוע ועוד הצפות הרוויה היו מספקות, ואף בעודף. יש לבחון אם כמות זו תספיק בתקופת שיא הצריכה בקיץ בשנה השניה. כללית, יש להגדיל את כמויות השיא בכל שנה בהתאם להגדלת הנוף. ככל שיגדל מרווח הזמן בין ההשקיות (עד פעם ב- 10 ימים, שבועיים ויותר), הכמות שתינתן בהשקיה אחת תהיה בעודף שלא יוכל להיקלט. בבית הגידול של טרה רוסה מעל אבן הגיר, מרבית העודפים ישטפו אל סדקי הסלע. בבית הגידול של סלע קרטון, תהיה הרוויה של שכבת הסלע העליונה, שתשמש כמאגר, וחלק יחלחל בסדקים. בבית גידול של חוואר או קרקע כבדה עמוקה, יתכן שתהיה בעיה של אוורור באזור השורשים הפעילים. השפעות דומות צפויות להיות גם בעקבות השקיות הרוויה. בחלק מסביבות הגידול עלול להיווצר מחסור ועקת מים כתוצאה מריווח השקיות.